He: מבעד לחלונה של דירתו ברחוב בן יהודה, אברהם מניח סמיילי קטן מאושר.
En: Through the window of his apartment on Ben Yehuda Street, Avraham places a small, happy smiley face.

He: תל אביב מתהדרת תחת השמש, הים מזהיר בטורקיז והאוויר מלא בניחוח מלח ים.
En: Tel Aviv boasts under the sun, the sea glistening in turquoise, and the air filled with the scent of sea salt.

He: הוא אוחז במכשיר הטלפון שלו, יעדו פשוט - להזמין פיצה לארוחת ערב.
En: He clutches his phone, his goal simple - to order pizza for dinner.

He: אברהם מהדהד בהתרסה, "אחת משלימה עם הכל, בבקשה".
En: Avraham echoes with impatience, "One with everything, please."

He: כנראה שעיניו הן גדולות מאוד, אבל בצד השני של השיחה, מישהו מכריז, "אישור, בעוד חצי שעה היא אצלך".
En: It seems his eyes are very large, but on the other side of the conversation, someone declares, "Confirmation, it will be with you in half an hour."

He: חיוך מרחיב תנופת פניו.
En: A wide smile spreads across his face.

He: אברהם מרגיש ניצחון בקרב שייך ליום של משרדיות.
En: Avraham feels victorious in his battle belonging to the office workers' day.

He: אך כאשר הוא פותח את הדלת, מולו נעשתה קיטור.
En: But as he opens the door, a rush of smoke greets him.

He: פיצה עצומה, בנה ממציאת הלחמניה ממלא חלליו הצרים של הנישה שלו.
En: A giant pizza, built from the invention of the pita filling his narrow wife's nest spaces.

He: אברהם מולך.
En: Avraham stands before it.

He: הפיצה הזו הייתה מיועדת להיות ארוחה אישית, אך היא עתה נראית מספיקה לחיילים.
En: This pizza was meant to be a personal meal, but now it seems enough for soldiers.

He: רחל, שהסתלקה לפינה שלה של משחק חלולין, מתנשאת מספסל הסופה אל הדממה.
En: Rachel, who had gotten lost in her corner of solitaire, lifts herself from the stormy couch to stillness.

He: היא מסתכלת בפיצה, מתדהמת.
En: She looks at the pizza, amazed.

He: "תהיית שיעור באפשרות לשרוד על קילום בלבד לפחות שבוע", אומרת היא.
En: "You could survive on this for at least a week with just a kilo," she says.

He: החיוך שלה מתריס את הקרבות המעט מבינים של אברהם.
En: Her smile confuses the few who understand Avraham's jokes.

He: יותר מזה, זו אינה רק הפיצה.
En: More than that, it is not just the pizza.

He: זהו אברהם שלא הבין בדיוק מה הוא מזמין.
En: It is Avraham who didn't quite understand exactly what he was ordering.

He: זו רחל ששמחה לשתף אותו באכילתה.
En: It is Rachel, delighted to share her meal with him.

He: זה היום בו אברהם תרם לרחל פיצה גדולה אחת, ולא טיפה של מרתף.
En: It is the day when Avraham gave Rachel one large pizza, and not a drop of hesitation.

He: רחל מחייכת לו בחשמל.
En: Rachel smiles at him electrically.

He: "את הפלאפל הבא אני אזמין", היא אומרת.
En: "I will order the next falafel," she says.

He: אברהם מתכשך קצת, אבל חיוךו מטת קרניים.
En: Avraham stumbles a bit, but his smile widens.

He: הם יושבים, ומתחילים לאכול.
En: They sit down and start eating.

He: הים ממשיך להזרים בטאל אזרחר להבים, ותל אביב ממשיכה לעבור עליו כמו רשת שטיח הנמשך.
En: The sea continues to flow in Tel Azarhar with sparks, and Tel Aviv keeps passing over it like an extended carpet net.

He: כך, במקרה המתוק הזה, אברהם ורחל מגלים שגם בטעויות יש הפתעות נעימות.
En: Thus, in this sweet coincidence, Avraham and Rachel discover that even in mistakes, there are pleasant surprises.

He: אפשר שהם דחויים מעט, אבל מאחלים שהייהם על פיצת חלומות.
En: They may be slightly delayed, but they wish for their presence on a pizza of dreams.