He: בערב חם של קיץ, חגיגת תשעה באב מתחילה בקיבוץ קטן בצפון ישראל.
En: On a warm summer evening, the Tisha B'Av celebration begins in a small kibbutz in northern Israel.

He: אנשים רוקדים ושמחים באור הזוהר של המדורה.
En: People dance and rejoice in the glowing light of the bonfire.

He: המון סוערים סביב השולחנות והאוכל המסורתי מתפשט על פני השטח.
En: The crowd buzzes around the tables, and traditional food is spread out over the area.

He: איתן, מתאם הנוער של הקיבוץ, מתבונן בקהל בהרבה חשד.
En: Eitan, the youth coordinator of the kibbutz, observes the crowd with a lot of suspicion.

He: הוא מכיר את כולם, אבל יש מישהי חדשה - נועה.
En: He knows everyone, but there's someone new - Noa.

He: היא מתנדבת חדשה וביישנית, תמיד מסתובבת עם מבט מסקרן וחיוך מסתורי.
En: She is a new and shy volunteer, always wandering around with a curious look and a mysterious smile.

He: האורחים כולם נפגשים ליד האמפי הקטן, שם מוצגת התצוגה המרכזית - אבן עתיקה ויקרה שהובאה מהעתיקות.
En: The guests all gather near the small amphitheater, where the main display is presented - an ancient, precious stone brought from antiquities.

He: לפתע, נשמע קול זעקה.
En: Suddenly, a cry is heard.

He: האבן נעלמה.
En: The stone has disappeared.

He: הקיבוץ כולו במתח.
En: The whole kibbutz is on edge.

He: איתן מרגיש אחריות גדולה.
En: Eitan feels a great responsibility.

He: הוא חייב למצוא את האבן ולהחזיר את ההרמוניה לקיבוץ.
En: He must find the stone and restore harmony to the kibbutz.

He: הוא שם לב שנועה נעלמת מהמקום בדיוק ברגע הקריטי.
En: He notices that Noa disappears from the scene at the critical moment.

He: הוא מתחיל לחשוד בה ומחליט לעקוב אחריה בסתר.
En: He starts to suspect her and decides to follow her secretly.

He: לילה חשוך פושט על הקיבוץ.
En: A dark night falls over the kibbutz.

He: איתן הולך אחר נועה, שצעדיה מובילים אל אזור מוגבל, הרחק מהשבילים הרגילים.
En: Eitan follows Noa, her steps leading to a restricted area, far from the usual paths.

He: שם הוא תופס אותה ברגע שהיא חופרת באדמה.
En: There he catches her just as she digs into the ground.

He: "אהה, תפסתי אותך!
En: "Ah, caught you!"

He: " הוא צועק.
En: he shouts.

He: נועה קופצת ומסתכלת עליו בפחד.
En: Noa jumps and looks at him in fear.

He: "לא, תבין!
En: "No, you don't understand!"

He: " היא מתחילה להסביר, "מצאתי את האבן והחבאתי אותה כי חששתי מישהו יפליל אותי.
En: she begins to explain, "I found the stone and hid it because I was afraid someone would frame me.

He: ניסיתי להחזיר אותה בחזרה".
En: I was trying to return it."

He: איתן מביט בפניה ומתחיל להבין.
En: Eitan looks at her face and begins to understand.

He: הוא לוקח נשימה עמוקה.
En: He takes a deep breath.

He: "את רצית לעזור?
En: "You wanted to help?"

He: " הוא שואל בקול יותר רך.
En: he asks in a softer voice.

He: נועה נאנחת ברווחה ומראה לו את האבן.
En: Noa sighs in relief and shows him the stone.

He: הם הולכים יחד חזרה לקיבוץ, מביאים את האבן ומחזירים אותה למקומה.
En: They walk back to the kibbutz together, bringing the stone and returning it to its place.

He: האורחים מקבלים את הידיעה בשמחה.
En: The guests receive the news with joy.

He: איתן ונועה מחליפים חיוך.
En: Eitan and Noa exchange smiles.

He: איתן למד שלא תמיד כדאי לשפוט על פי הרושם הראשוני.
En: Eitan learns that it's not always wise to judge by first impressions.

He: הקיבוץ חוזר לשגרה, ואיתן מבין שהוא יכול לסמוך על נועה.
En: The kibbutz returns to its routine, and Eitan understands that he can trust Noa.

He: הם משוחחים ובונים שיתוף פעולה אמיתי.
En: They converse and build a true partnership.

He: הקיץ ממשיך לזרוח, והשלווה חוזרת לאיתנה בקיבוץ הצפוני.
En: The summer continues to shine, and peace is restored to the northern kibbutz.