He: היה זה ערב סתווי ברosh Hashanah.
En: It was an autumn evening on Rosh Hashanah.

He: מרחוק נשמע הרוח מלטף את העלים הכתומים.
En: From afar, the wind could be heard caressing the orange leaves.

He: מרים ואבי, אח ואחות, חיכו ברכבם לפני הבית הגדול בו התאספה כל המשפחה.
En: Miriam and Avi, brother and sister, waited in their car before the large house where the whole family had gathered.

He: הבית היה מלא זיכרונות, חלקם יפים וחלקם כואבים.
En: The house was full of memories, some beautiful and some painful.

He: הריחות של מאכלי חג מילאו את האוויר, אבל גם המתח היה מורגש.
En: The scents of holiday dishes filled the air, but the tension was palpable as well.

He: מרים הייתה חסרת מנוחה.
En: Miriam was restless.

He: היא רצתה שהפגישה המשפחתית תהיה שלווה, אבל ידעה שיש בעברם תקריות שצריך לטפל בהן.
En: She wanted the family gathering to be peaceful but knew there were past incidents that needed addressing.

He: אבי, אחיה האהוב, ישב לידה.
En: Avi, her beloved brother, sat beside her.

He: בדרך כלל הוא היה השליו, אך גם בו היו מצטברים רגשות של תסכול וכעס.
En: Usually, he was the calm one, but he too had feelings of frustration and anger building up.

He: “הגיע הזמן, אבי,” לחשה מרים.
En: “It’s time, Avi,” Miriam whispered.

He: הם נכנסו לבית.
En: They entered the house.

He: האורחים כבר מצאו מקומם סביב השולחן, שהיה מכוסה בכל טוב.
En: The guests had already found their places around the table, which was laden with plenty.

He: הרעש היה חזק, שיחות וצחוקים התערבבו יחד.
En: The noise was loud, with conversations and laughter mixing together.

He: אבל היה ברור שכולם מסתתרים מאחורי מסכות של נימוס.
En: But it was clear everyone was hiding behind masks of politeness.

He: במהלך הארוחה, מרים לקחה נשימה עמוקה והביטה סביב.
En: During the meal, Miriam took a deep breath and looked around.

He: היא ידעה שזה הזמן לדבר.
En: She knew it was time to speak.

He: "אני רוצה לומר משהו," הכריזה.
En: "I want to say something," she announced.

He: הדממה נפלה על החדר.
En: Silence fell over the room.

He: "עברנו דברים לא קלים.
En: "We've been through some tough things.

He: כל אחד כאן נפגע פעם בדרך זו או אחרת.
En: Everyone here has been hurt in one way or another.

He: אבל זה ראש השנה, זמן של התחדשות.
En: But this is Rosh Hashanah, a time for renewal."

He: "כל העיניים היו עליה, אבי לידו נראה מרוצה שהאומץ שלה בא לידי ביטוי.
En: All eyes were on her, Avi beside her looked pleased that her courage came through.

He: "אני מציעה שנדבר על מה שמכאיב לנו, כמו משפחה.
En: "I suggest we talk about what pains us, like a family.

He: הגיע הזמן למחול ולהמשיך הלאה.
En: It's time to forgive and move on.

He: אולי נתחיל בכך שכל אחד יספר סיפור או זיכרון שמח.
En: Maybe we can start by each sharing a happy story or memory."

He: ”באותו רגע התחילו השיחות להיפתח.
En: At that moment, conversations began to open up.

He: כל אדם גילה משהו מהלב, והמילים הנעימות החלו להחליף את האווירה המתוחה.
En: Everyone shared something from the heart, and gentle words began to replace the tense atmosphere.

He: הדינמיקה השתנתה, והתנודות החלו לדעוך.
En: The dynamic changed, and the tension started to fade.

He: מרים חשה הקלה גדולה.
En: Miriam felt a great relief.

He: היא הבינה את החשיבות של ההתמודדות והתקדמות ולא רק של בריחה.
En: She understood the importance of facing issues and moving forward, rather than running away.

He: כאשר הארוחה נגמרה, המשפחה נשארה לשבת עוד זמן רב, לחלוק סיפורים וזכרונות.
En: As the meal ended, the family lingered, sharing stories and memories.

He: המתח פינה את מקומו לרגשות חמים של חיבור.
En: Tension made way for warm feelings of connection.

He: מרים הספיקה לאחוז בידו של אבי ולחייך חיוך של ניצחון.
En: Miriam managed to hold Avi’s hand and smile a triumphant smile.

He: זו הייתה התחלה חדשה למשפחתם.
En: It was a new beginning for their family.